משפחת עבו

השם עבו – מקורו בספר תהילים, פסוק ח' פרק קי"א: "סמוכים לעד לעולם עשויים באמתוישר".
קורותיה של משפחה מיוחדת זו, מתוכה צמחו רבנים, גדולי תורה, אנשי חסד ומעש. פעילותה בגאולת הקרקעות וההתיישבות בגליל, תרומתה להגנת זכויותיו של המיעוט היהודי בצפון הארץ בימי השלטון העותומני, לחימתה במנדט הבריטי ופעולתה למען מדינת ישראל, טרם קום המדינה ולאחריה,
עשוה במרוצת הדורות ראויה לשמה ואת שמה – ראוי לה.

הרב שמואל עבו, מהחלוצים הציוניים הראשוניים, עלה לארץ כבר בשנת 1817 והתיישב בצפת. הוא שימש כרב הראשי הספרדי ואב"ד בצפת כמו גם, קיבל מינוי כנציג קונסול צרפת בגליל.הרב שמואל תרם רבות למען צפת והיישוב היהודי בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט. בין היתר הרב שמואל עבו ובניו, גאלו אלפי דונמים מאדמות מירון והגליל והם אשר נתנו את האדמות להקמת יסוד המעלה, משמר הירדן ואף סייעו בהקמת ראש פינה.
הרב שמואל עבו בנה ושיפץ את המבנה המקורי של קבר הרשב"י במירון.

במחצית הראשונה של המאה ה-19, רכש הרב שמואל עבו קרקעות סמוכות לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון ובסה"כ גאל מידי הפלחים כ-7000 דונם אדמה חקלאית בכפר מירון. הוא הקים ושיפץ את מבנה ציון הקבר של רשב"י ובהמשך עודד עשרות משפחות יהודיות מיוצאי כורדיסטן להתיישב במקום. מתיישבים אלו, חילקו את זמנם בין עבודות חקלאיות בשעות היום, ולימוד תורה והתעמקות ברזי הקבלה והזוהר בשעות הלילה. יישוב זה הקדים בעשרות שנים את ההתיישבות החלוצית-ציונית המוכרת בארץ.

השערים המפורסמים בכניסה למתחם קבר רשב"י נבנו ע"י האחים עבו בשנת 1881.
בתפקידו של הרב שמואל עבו כראש הקהילה וכנציג קונסול צרפת בגליל, סייע והציל יהודים רבים מאימת השלטון העות'מאני שהיה בארץ.

המשפחה לדורותיה איש איש בתקופתו, היו חדורי ציונות ופעלו למען סיוע, תרומה והצלת יהודים, באשר הם. במהלך הדורות, סייעו אישי המשפחה, באמצעות קשריהם עם השלטון כמו גם בממון אשר היה בידיהם ואשר גויס על ידם, להצלת היהודים.

הרב יעקב חי עבו בנו של הרב שמואל יחד עם אחיו הרבנים אברהם חיים ויצחק מרדכי, היו ידועים בכינויים "האחים עבו". הם פעלו להמשך גאולת הקרקעות ויישוב ארץ ישראל וסיוע ליהודים בארץ ישראל.

הרב יעקב חי, המשיך בדרכי אביו בהנהגת הקהילה בצפת, גמילות חסדים והצלת היהודים מאימת השלטון. הרב יעקב חי היה זה שהציל את מתיישבי גיא אוני, במקרה המפורסם של הריגת הערבי מג'עוני הידוע בשמה כיום "ראש פינה". זאת תוך הגעה להסכמה לסולחה ותשלום ממון רב.

הרב אברהם חיים עבו היה תלמיד חכם גדול והעמיד דורות של רבנים נכבדים. המפורסם שבהם הרב רפאל עבו שכיהן כאב בית דין בת"א – יפו וחבר בבית הדין הגדול.

הרב יצחק מרדכי עבו, שימש כקונסול צרפת לאחר פטירת אחיו יעקב חי, תוך שהרב מאיר משמש כעוזרו. המשיך בדרך אביו וסייע לקהילה בצפת והיה בין הנאמנים לגיוס הכספים להקמת בית החולים הכללי העברי בצפת.

בשנת התרס"ד (1904) תרם הרב יצחק מרדכי עבו, את ספר התורה, הנישא בראש תהלוכת פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בצפת ומירון. ספר תורה זה, החליף את ספר התורה שנתרם ע"י הקהילה בשנת 1833 – מועד תחילתה של התהלוכה הפותחת את חגיגות ל"ג בעומר בצפת ומירון מזה למעלה מ – 180 שנים.

בנו של הרב יעקב חי, הרב מאיר עבו המשיך בדרכי אביו בגמילות חסדים והצלת הנזקקים.

בימי המנדט הבריטי, בית עבו שימש כמקום מחבוא לעליה בלתי לגאלית, והרב מאיר עבו, הנפיק עבור העולים תעודות (סרטיפיקטים) המעידים על זיקתם לארץ באופן שלא ניתן היה להגלותם ע"י הבריטים. זאת תוך סיכון חייו למול השלטון הבריטי (אשר אף הגיע למקום לאסרו אך חזר בידיים ריקות).

בנו של מאיר, רפאל עבו היה מראשי ההנהגה בצפת וממגיניה הבולטים, בהמשך לאחר קום המדינה הקים ושימש כראש משמר העם והג"א.

בנו יוסף, היה לוחם ומפקד בהגנה ובפלמ"ח ולאחר מכן לחם בשורות האצ"ל. היה בין לוחמי ביריה הסמוכה לצפת ותנועת המר"י העברי. צבי בנו של רפאל איש חזון ומעש, היה ממגיני צפת בתש"ח והציל את הרובע היהודי בצפת מהתקפת ערבים בימים טרום מלחמת השחרור. הקדיש את חייו לחינוך יהודי בארץ ובתפוצות.